חאג' מוחמד נ' עואודה סובחי בע"מ

החלטה

1.בין הצדדים מתנהל הליך משפטי המתברר בפניי, במסגרתו דורש התובע זכויות שונות המגיעות לו לטענתו עבור תקופת עבודה של כ-4 שנים וחצי. בין היתר, דורש התובע בתביעתו סך של 12,677 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

2.ביום 28.3.13 הגישו הצדדים הסכם פשרה לתיק, וביקשו כי אאשר את ההסכם ואתן לו תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם האמור, נקבע כי ישולם לתובע סך של 22,000 ₪ עבור פיצויי פיטורים, וכן ישוחררו לזכותו כספי הפיצויים והתגמולים הצבורים בחברת הביטוח. כן הוסכם כי הנתבעת תשתתף בשכ"ט עו"ד התובע בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.

3.בהחלטתי מיום 5.4.13 קבעתי כדלקמן: "בית הדין לא יאשר הסכם פשרה הכולל סכומים בגין שכ"ט עו"ד אשר חורגים ממתחם הסבירות. לפיכך, ככל שיוגש הסכם מתוקן בתוך 7 ימים מהיום, הכולל שכ"ט בגובה של עד 20% מסכום הפשרה, ישקול בית הדין בחיוב את אישור ההסכם. בשלב זה, הבקשה נדחית."

4.בעקבות ההחלטה כאמור, הגיש היום ב"כ התובע הודעה לתיק, בה הוא טוען בין היתר כך: "עניין שכר הטרחה הנו עניין אשר נקבע במסגרת ההתקשרות החוזית בין עוה"ד ללקוח, אשר במסגרתה של התקשרות זו, רשאים הצדדים לה, לקבוע את שכר הטרחה ככל העולה על רצונם...". בסיום ההודעה כאמור, חוזר ומבקש ב"כ התובע כי בית הדין יאשר את הסכם הפשרה במתכונת שהוגשה.

5.לאחר שעיינתי בהודעת התובע לעיל, ושקלתי בדבר, נחה דעתי כי אין מקום לאשר את הסכם הפשרה ולתת לו תוקף של פסק דין במתכונתו הנוכחית. זאת, מהנימוקים שאפרט להלן:

באשר לפיצויי הפיטורים –

א.רכיב התביעה בגין פיצויי פיטורים, עבור 4 וחצי שנות עבודתו של התובע, הועמד בתביעה על סך של 12,677 ₪, בעוד שבהסכם הפשרה, נקבע כי ישולמו לתובע פיצויי פיטורים בשיעור של 22,000 ₪ בצירוף סכום הפיצויים המצוי בחברת הביטוח, ששיעורו אינו ידוע לי.

ב.מכלול סכומים אלה בגין פיצויי פיטורים, חורג ממסגרת התביעה בגין רכיב זה, כך שאישור בית הדין את הסכום המוסכם כ"פיצויי פיטורים", אינו תואם את התביעה ואינו מותאם למציאות, מה גם שיכול להטעות את רשויות המס וגופים אחרים, ככל שייכנס בגדרו של פסק דין.

ג. בנסיבות המפורטות לעיל, כמו גם העובדה כי בית הדין אינו מוסמך לפסוק סכומים החורגים מרכיבי התביעה המקורית שהובאה בפניו, אין מקום לאשר את ההסכם בנוגע לרכיב תביעה זה, בשיעורו הנוכחי.

באשר לגובה שכ"ט עו"ד -

ד.כלל ידוע הוא, כי: "פסיקת ההוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית שבפניה נדון העניין". (א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 550).

ה.בית הדין אינו מחוייב ליתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, שעה שתנאיו, או חלק מהם, אינם מקובלים עליו, עת הוא בוחן את תוכנו. אמנם, ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, מחייבות במישור החוזי, אך אין בכך כדי להפוך את בית הדין ל"חותמת גומי", שכן מתן גושפנקא של בית משפט, מותנית בכך שתנאי ההסכם יהיו סבירים בעיני בית הדין.

במקרה הנדון, שיעור שכר הטרחה אינו סביר, בשים לב למכלול סכום הפשרה, הגם ששיעורו המדוייק אינו ידוע, שכן אין זה ברור מה הסכומים הצבורים לתובע בחברת הביטוח, ואשר ישוחררו לטובתו במסגרת ההסדר. מכל מקום, מאחר שהתובע נמנע מליתן פירוט ביחס לסכומים כאמור, גם לאחר שבית הדין הבהיר כי לא יאשר שכ"ט העולה על 20% ממכלול הסכומים כאמור, לא נותר אלא להסיק כי הסכומים הצבורים בחברת הביטוח, אינם בשיעור משמעותי.

ו.לנוכח טענת ב"כ התובע בהודעתו ולפיה משרדו נוהג בהגינות עם לקוחותיו וכי שכר הטרחה הנגבה על ידו היה ונשאר במתחם הסבירות, אבהיר כי אין לי כל צל של ספק ביושרו והגינותו של ב"כ התובע, הן בתיק זה והן בכל תיק אחר. יחד עם זאת, יש לזכור כי פיצול סכום הפשרה בין רכיבי התביעה השונים ובין שכ"ט עו"ד, הינו בעל משמעויות נוספות לרבות משמעויות לצורכי מס, ולפיכך בית הדין לא יתן ידו, לאישור הסכמת צדדים בדבר תשלום שכ"ט עו"ד בשיעור אותו בית הדין לא היה פוסק בעצמו במקרה דומה.

6.לנוכח המפורט לעיל, הצדדים רשאים להגיש לבית הדין הסכם מתוקן, או לחילופין, למחוק התביעה ולפעול על סמך ההסכמות שהגיעו ביניהם, שהרי ההסכמה בין הצדדים, מחייבת אותם ביחסים שביניהם, ככל הסכם אחר, גם מבלי שיהיה לה גושפנקא של בית משפט.

ככל שהצדדים עומדים על קבלת גושפנקא של בית הדין להסדר ביניהם, הרי שעל ההסדר לעמוד בקנה אחד עם אמות המידה כפי שנקבעו בהחלטות שניתנו על ידי בתיק זה.

7.ב"כ הצדדים יודיעו עמדתם בעניין בתוך 10 ימים מהיום, שאם לא כן, יפעלו בהתאם להסדר הדיוני עליו הסכימו ביום 21.1.13, כך שסיכומי התובע יוגשו בתוך 21 יום מהיום.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ג, (14 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: